א. התבוללות

" אנו כולנו , שלפני שלושים שנה היינו עדיין ילדים , עדים לשינויים שהתרחשו בקרבנו ומחוצה לנו , כמוהם לא יאמנו ! ביעף עברנו היסטוריה בת אלף שנה . " ! י כך קבע ההיסטוריון היהודי הגרמני יוסט בשנת 833 ו במכתב גלוי לפקיד פרוסי עוין . יוסט התגאה בדרך הארוכה שעשו בני דורו היהודים , שעברו כביכול מ"ימי הביניים" של היהדות ל"עת החדשה" הגרמנית . מאמציהם להתבולל - כלכלית , תרבותית ופסיכולוגית - כך קבע , ראויים לשבח ולעידוד . בהצגת ההתבוללות היהודית כמסע מהיר וכמעשה ניסים ממש של השתנות , ניסח יוסט את דעתה של האליטה האינטלקטואלית היהודית . היא קיבלה בזרועות פתוחות את ההזדמנויות לשוויון זכויות אזרחי ולהשתלבות חברתית ותרבותית , שנפתחו בפניה בעקבות הופעת "ההשכלה" והליברליזם הפוליטי של המאה התשע עשרה . ההתבוללות הפכה במהרה לנושא הדיון המרכזי בקרב הקהילות היהודיות בעידן המודרני . היא זכתה לתמיכה הן מצד המנהיגות היהודית "המתקדמת" והן מצד תומכי האמנסיפציה בקרב הנוצרים , אך נדחתה בידי ציונים פעילים והוקעה בידי דובריה של היהדות האורתודוקסית כבגידה בעם היהודי ובמסורת היהודית . המלה "מתבולל" הפכה כינוי גנאי . אפי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי