אלכס ביין על יומניו המדיניים של תיאודור הרצל

יומנו של הרצל , "ענייךהיהודים , " הוא יומן יחיד במינו ודומה שאין דוגמתו בספרות . כשם שמחברו היה אישיות יחידה במינה , יחידה במינה היתה גם מהות בעיית היהודים ומהות המפעל שנוצר לשם פתרונה , שעל תהליך התהוותו , על עליותיו ומורדותיו , ביקש הרצל לדווח בדפי יומנו . בשל האופי הנדיר והחד פעמי של רכיבי היומן , לעתים לא הובנה יצירה זו כראוי לאחר צאתה לאור בראשונה , ועד היום עדיין אין היא תופסת את מקומה הראוי בספרות היומנים , ובספרות בכלל , כתעודה אנושית , פוליטית וספרותית כאחת . מאז ימי הפרעונים היה נהוג לרשום רישומי תיעוד , כעין יומנים , בתמונות ובמלים , על אודות מפעלים של שליטים שביקשו לפאר את מעשיהם . צורות תיעוד צנועות יותר נהוגות מאז ומעולם , והן באות לדווח על מעשים שונים : דיווחי קברניט על מסעו בים , ספרי מלחמה המתארים את מערכות הקרב של פלוגות וחטיבות , רשימות מפורטות שעורכים אנשי מדע וחוקרים , שתפקידן לדווח על מהלך עבודתם וממצאיהם כדי להכשיר את הקרקע להמשך שיטתי של עבודתם . אופי שונה יש ליומנים הרשמיים ולפנקסי הרשויות , שלעתים קרובות נרשמו בהם , נוסף על פרוטוקולים , גם העתקים של חוזים ומכת...  אל הספר