2. הבלתי ניתן לחשיבה והבלתי ניתן לאמירה

12 עולם מחנות הריכוז , פרי : Vernichtungswissenschafrn מדע ההרס , מערער את אמונות היסוד של הוגי הדעות שגדלו על ברכי התרבות היהודית , את תפיסתם הפילוסופית והמוסרית בנוגע לאדם וליחסי אנוש . בעימות עם מציאות , שאת הממד הרציונלי שלה הוא שולל , קובע גרשום שלום ( Gershom Schoiem ) שהטרגדיה בלתי ניתנת להבנה , והיא תישאר חרותה בלשון בלי להתנסח לעולם באמירה . חוקר התרבות ג'ורג' שטיינר ( George steiner ) סובר ש'אין כלל ודאות שבכוחה של השפה הרציונלית לטפל בשאלות החומקות לחלוטין מנורמות של תקשורת אנושית , ושיסודן בתחום החייתי . ' גם אלי ויזל נותר ספקן באשר ליכולת הלוגוס לתפוס את המציאות ההיסטורית הזאת . הוגי דעות אלה , המסרבים 14 בצדק לנרמל את הזוועה , נוטים למקמה בתחום הלא רציונלי או להרחיקה מחוץ לתחום האדם אף שבמעשה הזה הם עלולים להשכיח את העובדה שהזוועה היתה פרי דמיונם , מחשבתם ודיבורם של בני אדם , וכי מן הדין שהשפה תיתן עליה את הדעת ככזו . אין דומה קביעת כישלונו של האופטימיזם ההומניסטי לוויתור על החשיבה ההגיונית ועל הניסיון להבין את הכישלון , שיסודו אינו בטבעו 'הבלתי מובן' או 'הבלתי ניתן לאמיר...  אל הספר
מוסד ביאליק