מעט שנתיים של טרור ושפיכות דמים הולידו שינויים פוליטיים *^ rrr ותרבותיים שמשמעותם המלאה מתחילה להתברר רק כעת . רוב הפרשנים התמקדו עד כה בתמורות שהתחוללו בתחום החוץ והביטחון : התמוטטות הסכמי אוסלו והתפוררות הרשות הפלסטינית , עליית האנטישמיות באירופה , והתחזקות הברית בין ארצות הברית לישראל . בתחום יחסי הפנים נוטים הפרשנים להתמקד בתזוזה הבולטת של ציבור הבוחרים אל עבר הימין הפוליטי , מגמה שבאה לידי ביטוי במערכת הבחירות האחרונה לראשות הממשלה , ולפי הסקרים רק התחזקה מאז . אולם השינוי המשמעותי ביותר הוא תרבותי , והשפעתו עשויה להרחיק לכת יותר מכל שאר ההתרחשויות שנסקרו בהרחבה : הציונות , אותה אמונה בנחיצותה של מדינה שתפעל לקידום האינטרסים של העם היהודי , עושה "קאמבק" מרשים . בתגובה לעוינות הגוברת מבחוץ ולהקצנה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל אשר רבים ממנהיגיה דוחים כעת את הלגיטימיות של מדינה יהודית בכל תנאי ( וראה בעניין זה את מאמרו של דן שיפטן בגיליון זה , עמ ' ( 49-23 החל חלק גדול מן העילית התרבותית , הפוליטית והאינטלקטואלית בישראל , שבשני העשורים האחרונים הפגינה אהדה לרעיונות פוסט לאומיים אלה ...
אל הספר