צבי בקרמן , שאותו קראנו בעיון , מציע נקודות חיבור ונקודות חיכוך - האחרונות מראייה שונה של המציאות , תהא אשר תהא . כי המציאות שבה חי אדם כוללת את סך כל חוויותיו , קורותיו ופעולותיו , לרבות , כמו גם מסגרות שגובשו במיוחד למטרות מסוימות . סדנה , בין אם נגדיר אותה כמלאכותית , גם היא מציאות . מציאות שבה מתקיימת פעילות מכוונת , כך נטען , להיות מנותקת לחלוטין מחיי היום יום האמיתיים או הטבעיים . הכול מגיע כעסקת , העושה אותנו למי שאנחנו , וכמו שאנחנו . יתירה מזאת , הדמיון ועולם הדימויים נושאים אתנו גם הם חלק ממי שאנחנו , וחלק ממציאותנו . איננו יכולים להפריד בין המציאות לבין האופן שבו אנו מדמיינים מציאות . כל שנתפס כמציאות הוא גם אינדיווידואלי מאוד . בעוד שהמציאות האינדיווידואלית משיקה לזו של חברינו האתניות , הדתיות או הלאומיות , ותחושת השיוך המשותפת שלנו מפרידה בינינו לבין אחרות - בה בעת , המציאות האישית מפרידה כל אחד ואחד מאתנו משאר . שלנו בנווה שלום / וואחאת אל סלאם כולל מגורים , עבודה ולימודים משותפים . הללו התרבות מהווה חלק בלתי נפרד : ישנם "החיים האמיתיים " של אנשים החיים שבקרמן מכנה "אמיתי...
אל הספר