’זהבה‘ מאת בתיה כהנא (1936): מגדר ולאומיות בספרות התחייה הלאומית

רונית גז מבוא הספרות העברית החדשה , שבין אמצע המאה התשע עשרה ובין ראשית המאה העשרים , מגויסת רובה ככולה לטובת הלכי הרוח והאידאולוגיות החברתיות והלאומיות . היא מבטאת את המהפכות החשובות של היהדות במעבר שלה מהגולה לארץ ישראל – מספרות ההשכלה , הקוראת תיגר על העולם היהודי המסורתי של העיירה הגלותית במזרח אירופה , וסוחפת את הצעיר היהודי לזנוח את העולם המסורתי לטובת השכלה חילונית , קדמה ונאורות ; דרך ספרות התחייה , המתארת את הצעירים הנוטשים את העיירות הקטנות והמסורתיות לטובת הכרך הגדול , המרגישים בדידות , זרות וניכור , ומיצגים את ה'גיבור התלוש' בספרות זו ; עד הנרטיב הלאומי–ציוני היוצר ' יהודי חדש , ' חדור 1 בתיה כהנא , ' זהבה , ' בתוך : עלבונות , תל אביב , 1936 עמ' . 133-41 להלן ביוגרפיה קצרה של בתיה כהנא : בתיה כהנא ( שריר ) נולדה 1901–ב בעיר קמניץ שבאוקראינה . היא עלתה לארץ , 1921–ב בעלייה השלישית . היא למדה ספרות ברוסיה ובווינה . ראשית כתיבתה ברוסית , וגם בארץ נהגה לכתוב רוסית ולתרגם בעצמה לעברית . היא שייכת לדור השני של הנשים היוצרות בארץ , לצד שושנה שבבו , רבקה אלפר ואחרות . סיפורה הראשון...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב