ואמנם' החסידות היתה' לפי תפיסת מייסדיה וראשוניה' תנועה של הכשרת גאולה' ותורתה היתה כולה תורת גאולה . על כך יש לנו גם עדויות מפורשות . ואם העדויות האלו אינן מרובות כל כך' הרי עלינו להביא בחשבון את העובדה' שבימים ההם' ימי הימינות' השבתאית בצורותיה השונות וימי הפולמוסים החריפים בקהילות' היו נוהגים בעניינים אלה לפי הכלל שיאין מגלים אלא לצנועים שבצנועיםי ; ולעתים היו מסתפקים אף לגביהם רק ברמזים שבהודעה שיא"א לדבר על הדברים . 'האלה העדות החשובה ביותר היא זו שבמכתבו הידוע של הבעש"ט לגיסו ר' אברהם גרשון מקוטוב' שנשלח אליו לא"י על ידי תלמידו של הבעש"ט ר' יעקב יוסף הכהן' שהתכוון גם הוא לעלות לארץ . המכתב הוא' כנראה' משנת תקי"א ' 2 ולא הגיע לידי ר"א גרשון' מכיוון שרי יעקב יוסף לא עלה לארץ' ופרסם את המכתב בספרו יכן פורת יוסף' ( קוריץ תקמ"א . ( ויש לשער' כי עוד לפני שנתפרסם בדפוס היה המכתב ידוע בין החסידים . על כך אפשר אולי להסיק . 63 הציטאטות בפסקה זו הן מדברי ר' גדליה מסימיאטיץ מספרו שאלו שלום ירושלים' הוצ' רובשוב' רשומות' ב' ' עמי . 492 . 64 רי יהונתן אייבשיץ' תפארת יהונתן' פ' נצבים . וגם במהלך...
אל הספר