ראשיתן של חבורות החסידים מגיעה אפוא' כמו שראינו , לימי התפשטותה של הקבלה הצפתית לבתי מדרשיה השונים . ואף ה'הווי החסידי / שהתגבש אמנם בתקופה יותר מאוחרת' צביונו המיוחד גם הוא בעיקרו מן הימים ההם . אנו מוצאים את יסודותיו כבר באותו יסדר הנהגת האדם החסיד בדרך קצרה בכל מעשיו . 69 יסוד יוסף / פ' כיד . . 70 הידיעות על היחברה של חצותי ומנהגי חצות הן : בטהרת הקודש / ע-א ע-א ; שו-ת אבן השוהם ומאירת עינים , שאלה כ "' ב ; נגיד ומצוה' די ע"ב ; שם / הי ט '" א . . 71 הנוסח המקורי של המאמר ( ירושלמי יומא' פ"א ה"א ) הוא ; כל דור שאינונבנה בימיו מעליןעליו כאילו הוא החריבו . . 72 עיר דמשק אליעזר / ח-ב' שערי דמשק' ג' ע"א . . 73 אהל משה / אמשטרדם תקי"ט ( בהקדמה ובהסכמות . ( כל ימי חייו' ' שבא עליו ההסכם הכללי בחוגי מקובלים אלה . וכבר בימים ההם הוגדר טיבו של החסיד כאיש שחלה תמורה נפשית גדולה בכל מהותו' כאיש ' שקיים תרי"ג מצות ע"י ביטול יצה"ר' ולא על ידי ההתגברות עליו' ' כאיש שזכה ליקנין מידות הטובות בטבע גמורי על ידי הכנה מיוחדת' יכי לשון קדושה ' לשון הכנה והזמנה / והיה ברור כבר אז' כי חסידות זאת' 'הבאה אחר...
אל הספר