ב. ניתוח תשובה אופיינית של המהרא"י

אנסה לנתח תשובה אחת של המהרא"י שאיננה ארוכה יחסית , אבל יש בה כמה קווים אופייניים לתשובותיהם של חכמי אשכנז בתקופה זו . התשובה נמצאת בשני מקומות : ב'פסקים , 'וכתבים סי' א—ב ובלקט יושר ב , עמי . 93 להלן הנוסח של ילקט יושר' שהוא מתוקן יותר ; 'שלומך יסגא לחדא לאהובי האלוף מה"ר משה יצ"ו . אשר דרשתני , איך יש לנהוג במי שמתה אשתו , אי שרי לישא אחרת לאחר ב' רגלים כר' יהודה או כרבנן לאחר ג' , 38 כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא כמאן קי"ל . דע לך ( שנראה דקי"ל ) כרבנן כדפסק הרמב"ם וסמ"ק וכן בתשובת ריצב"א ממש בסוף תשובות המיימוניות שהשיב לרבינו שמשון אחיו באריכות מאד בדבר זה , ומתשובות שניהם מוכח להדיא דאי סבירא לן דטעמא הוה כדי שישכח האהבה הראשונה כדכתב האשירי אם כן אינו מטעם אבילות וליכא למימר הכא הלכה כדברי המיקל באבל , ולפי זה ודאי הלכה כרבנן . וכתב שם הריצב"א דטעם זה פירש רבנו תם ועיקר הוא . וכתב נמי דכן פסק ר"ח ורב אלפס דהלכה כרבנן ורב אלפס מייתי הירושלמי דפרק החולץ דקאמר כרבנן ואם כן לא שבקינן כל הני ואזלינן בתר סתם תוספות ואשירי . ותו דאיכא למימר דהנהו סתם תוספות לא תוספות דר"י אינן דנהגינן בתרי...  אל הספר
מוסד ביאליק