עיון בתשובות חכמי אשכנז במאה החמש עשרה מעלה , שלא היה ניתוק גמור בין גדולי ההלכה בדור זה לבין מערכת המשפט הגרמנית . המהרא"י , בדין שפסק על מהימנות דברי אחד מן השופטים הנוצריים מסתמך על נסיונו וקשריו עמהם : 'ואל תתמהו שאנכי דן הדין כי האי , כי כמה וכמה זימנין אתא לקדמנא ממש בעניין זה , הרבה פעמים העידו השופטים לפני' . " בעל 'לקט יושר' מספר על המהרא"י : 'פעם אחת אמר על הישיבה שהיה שטר שכתוב על הנייר , ובא השטר לפני דייניהם , והגוים היו מוכיחים שהיה השטר מזויף משום שהיה בנייר צורה אחת , כמו שהדרך בכל נייר יש צורה לסימן שמכיר בו איזה אומן שעשאו , ואותה צורה שהי ( ת ) ה בנייר של שטר אינה זקנה כזמן השטר כי האומן מן הצורה אינו זקן כמו זמן השטר' . " פעם אחת אף מצאתי , שהביאו נוהל מסוים מבתי המשפט הגרמניים והמליצו לאמצו גם בבתי הדין היהודיים : 'דאפילו הערלים להבדיל מרחיקים מזה , כשנוטל זה מליץ , אין מליץ זה רשאי להליץ בעד חברו שכנגדו , כ"ש אנו שאנו מצווים לקדש עצמנו אף במותר . 119 'לנו מתשובה של המהרי"ל נראה שפסק בית הדין היהודי עלול היה לגרום לפעמים להתערבות חכמי המשפט הגרמניים , אם נראה להם ...
אל הספר