ב. הפרוצדורה המשפטית־תלמודית וסדרי הדיון באשכנז במאה החמש־עשרה

סדרי הדיון בדיני ממונות בתלמוד היו בחלקם חמורים וקפדניים . בתנאי הגלות השונים קשה היה מאוד לקיימם , מבלי לגרום לתקלות בפעולתם התקינה של ענטווערטין , אין זה מן הנכון , כי מיד שתובע בעל דין את חברו לדון עמו בדין ישראל חל עליו חיוב לעשות לו דין ישראל בלי כפיה , וקלומון הוא בטול התמיד והוא כמו כפיה' ( התשובה פורסמה מכתב יד על ידי ברלינר ב'אוצר , 'טוב הנספח •( M Magazin - ' 7 י , עמ' . ( 5 החתימה על התשובה היא 'נאום הצעיר לבית ישראל הקטן הלוי ציון' ( שם , עמ' . ( 11 ציון הוא כנראה שם משפחתו של ר' זעליקמן , לפי שגם סבו , מחבר ס' ציוני על התורה , נקרא ר' מנחם ציון ; בנוגע למקור השם ציון של ר' מנחם , ראה מה שכתב הרב ישראל פלס , 'מוריה'ב גליון קכ"ה , עמ' . 'י 30 שו"ת מהרי"ל , סי' קצ"ה ; שו"ת מהר"י ווייל , סי' ו''קמ , ו'פסקים , 'וכתבים סי' ר"ס . בית דין זה שלו הסכימו שניהם , נקרא בקיצור גם 'בית דין השווה' ( ראה ההערה הבאה . ( ש . ח . קוק ב'עיינים , 'ומחקרים כרד ב , עמ' , 184—179 מתלבט בפירושו של התואר 'דיין מורה . 'שווה אין ספק שתואר זה מקורו בביטוי 'בית דין , 'השווה שכן בשו"ת מהרי"ל , סי' קצ"ה ...  אל הספר
מוסד ביאליק