במאה החמש עשרה חוזר המשפט היהודי לתקופת פריחה . התרחבות הפעילות המשפטית באה לידי ביטוי : א ) בתשובותיהם הרבות של גדולי אשכנז . התשובות דנות בסכסוכים בכל תחומי החיים הכלליים והפרטיים , בקביעת היחסים , הזכויות והחובות שבין אדם לציבור ובשאלות חמורות הקשורות לאיסורי עריות . ב ) בת שומת הלב המרובה שהוקדשה לשאלות נוהל וארגון במערכת בתי הדין . כידוע , הוכרה עצמאות מערכת השיפוט של יהודי אשכנז , שזכו לפריבילגיות שונות גם בערים וגם בתחום שלטון הקיסר ווי פריבילגיות אלו היו שונות במקומות שונים , זמנים שונים ושיעורים שונים . אבל למעשה לא הן שקבעו את תחום פעילות בתי הדין היהודיים , אלא שני מניעים אחרים : ( א ) נכונות היהודים לקבל את מרות בתי הדין מרצון ; ( ב ) הסכמת הרבנים להיכנס לעובי הקורה , לפסוק ולהכריע . 3
אל הספר