ג. פסיקה בענייני תשובה וכפרה

גם בענייני כפרה ותשובת המשקל 68 קיימת פסיקה במאה החמש עשרה באשכנז . ואמנם , אראה להלן כי היתד . זו פסיקה של ממש . בקבלת תשובה וכפרה , הכוונה לאדם שעבר עבירה וחזר בתשובה ומקבל עליו ייסורים מרצון , כדי שיכפרו על עוונו ויצילוהו מעונשי שמים , בזה ובבא . אותו חוטא פונה אל הרב ומבקש כי יפסוק לו 'עונש' מרצון , במקום הצפוי לו משמים . הרב חייב איפוא לשקול את חומרת החטא ולהתאים את העונש מרצון אל חומרת החטא , כדי שיסכימו בית דין של מעלה לפסק בית דין של מטה ויבטלו את העונש מן השמים . העיקרון של קבלת עונש מרצון ככפרה על חטא , נמצא בתלמוד : 'אמר איקום ואגלי , דאמר מר , גלות מכפרת עוון' , ובתקופת הגאונים כבר היתד . פסיקה בענייני כפרה ותשובה ולא רק כמעשי יחידים . ביאור זרועי מובא בשם רב יהודאי גאון , כי החובל בחברו ילקה ויתגלה ויצום ירח ימים 'ואם אינו רוצה לקבל דין זה דנין אותו בעל כורחו , כדי שלא יתבעוהו בדין שמים' . " 68 שו"ת מהרי"ל , סי' מ"ג ו מ '' ה , ובשו"ת מהר"ם מינץ , סי' כ"ה בשם מהרי"ל , שו"ת מהר"י ווייל , סי' י"ב , קכ"ג , קכ"ה , קמ"ז , קנ"ב ו קצ"א , 'תרומת , 'הדשן סי' קצ"ח , ' פסקים , 'וכתבים...  אל הספר
מוסד ביאליק