הקדמה

השנים 1450—1350 שבהן עוסק ספר זה , הן תקופת חילופי משמרות בספרות הרבנית באשכנז . 'תא חזי מר , זה המחבר היה קודם הגזירות , שידוע שאז היו גאוני ארץ ועתה הדור היתום הזה שאין בו יודע בין ימינו לשמאלו וצפורניהם של ראשונים ושיחתן עדיפא מכריסן ומתורתן של אחרונים , כלום יש בדור הזה שיש לו לפקפק בזה , ולא שייך בזה יפתח בדורו . "וכו כך כתב המהרי"ל , גדול חכמי אשכנז בסוף המאה הארבע עשרה ( שו"ת מהרי"ל , סוף סי' ס"ז . ( ה'גזירות' שמזכיר המהרי"ל הן הרדיפות האיומות שבאו בעקבות 'המגיפה השחורה' באמצע המאה הארבע עשרה ובמהלכן נהרגו אלפי יהודים והושמדו קהי לות שלמות . תוצאות מאורעות אלה ניכרות גם במעמד לימוד התורה בתקופה זו . כשמונים שנה לפני המהרי"ל כתב עדיין הרא"ש : 'האף אין זאת וכי בימי ובמקומי יפסקו הדינין על פי המשלים , ת"ל בעודי חי עוד יש תורה בישראל להביא ראיה מהמשנה וגמרא בבלית וירושלמית' ( שו"ת הרא"ש , נ"ה , ט . ( ואמנם הרא"ש ובניו ותלמידי בית מדרשו של מהר"ם מרוטנבורג היו הדורות האחרונים של ה'ראשונים' באשכנז , והחל מאמצע המאה הארבע עשרה אנו נמצאים כבר בתקופת . 'אחרונים'ה קריאת השמות השונים איננה...  אל הספר
מוסד ביאליק