" יפו יפת ימים שגלי ים הגדול נושקים את חופיה ורקיע של תכלת חופף עליה כל הימים מלאה כל מיני אומות , יהודים ישמעאלים ונוצרים , שעוסקים במסחר ובמלאכה בספנות ובעמילות . עוד אחרים יש שם ביפו שאין להם עסק בעסקים אלו , כגון מורים , וכגון יעקב רכניץ שאנו באים לספר מקצת מאורעותיו" ( רט"ז . ( זוהי פסקת הפתיחה של הסיפור . מסתבר כי גם פתיחה זאת , כרבות אחרות בסיפורי עגנון , היא בבחינת גרעין הצופן בחובו נבטים של העלילה לעתיד . תיאורה של יפו רווי ארוטיקה מזה ושלווה מגוננת מזה . מקור הארוטיקה בים , הנושק לחופי העיר , בעוד רקיע התכלת , החופף עליה כל הימים , מקרין שלווה מגוננת . לתיאור זה של הרקיע קונוטציה עם ברכת משה לבנימין בפרשת " וזאת הברכה" ( דברים לג , יב : ( "לבנימין אמר : ידיד , 'ה ישכן לבטח עליו , חפף עליו כל היום ובין כתפיו . "שכן ברכה זאת נועדה לבנימין בזכות בית-המקדש שייבנה בחלקו , וכדברי הרמב"ן : \ " ז" יהיה חיפף עליו כל הימים ומשרה שכינתו כתרן . "ארצו הקונוטציה עם השכינה באמצעות רקיע התכלת , החופף על העיר כל הימים , יש בה כדי לקרבנו לרובד הפנימי של הסיפור , שבו הרקיע והים מייצגים את שני ה...
אל הספר