הזמן הוא ערב שבת שלפני ראש השנה , זמן של תשובה . בראש השנה נידון האדם על מעשיו וגזר דינו תלוי ועומד עד יום הכיפורים . זכה - נחתם לחיים , לא זכה - נחתם למיתה . כך מכין אותנו המספר למעמד של דין על ידי עצם ציון הזמן . בפרקנו זה נתמקד בשני מפגשים של עובדיה : האחד עם עוזר המלמד , והאחר עם אדוניה של שייני , החנווני ואישתו . מפגש זה מתקיים בחנותם . עוד עלינו לציין : שני המפגשים מתקיימים זה אחר זה ביום בו עוזב עובדיה את בית החולים , והוא רואה את עצמו כמי שהבריא מכל תחלואיו והוא ראוי ומוכן להעמיד חופה לשייני , ארוסתו . וידוא האשמה - המפגש עם עוזר המלמד " עקף עובדיה את הבית ובא לו אצל העוזר בחשאי , כדי שיהא נגלה עליו פתאום" ( תכ"ה ... ( רקק ( העוזר ) רקיקה גסה ואמר ו האתת הוא " ? תשובתו של עובדיה היתה י "אני ולא אחר , אני בעצמי ובכבודי" ( שם . ( דו-שיח זה מכוון אותנו להגדה של פסח , שם נאמר "בכל אלוהי מצרים אעשה שפטים , אני ולא שליח , אני הי , אני הוא ולא אחר" ( על יסוד התאור בספר . ( "שמות" יתרה מזאת , עובדיה מוצא לנכון לחזק את תשובתו ומוסיף = "אני בכבודי ובעצמי" וגם זה על דרך הנאמר בהגדה : "ו...
אל הספר