סמלי הקבלה ב"עובדיה בעל מום"

. 1 עשר הספירות והשכיגה במרכזה של תורת הקבלה מצוייה תורת הספירות , הגורסת , שהאל כבורא עולם , גילה את עצמו לברואיו בעשרה גילויי הווייתו , המכונים ספירות . ספירות אלה הן עשר אצילויות של הווייתו הנסתרת של האל , והן מסמלות את האלוקות הדינמית , הפועלת והיוצרת . הספירה העשירית , התחתונה במערכת זאת , והקרובה ביותר לעולם הנבראים , היא השכינה . המונח , "שכינה" שליווה את עמנו במשך דורות רבים , מוגדר כפרסוניפיקציה של נוכחות האל בעולם , ולו היסטוריה של התפתחות ארוכה ומגוונת . לשכינה תכונות , המבדילות אותה מיתר הספירות האלוקיות . בניגוד לשאר הספירות , המאצילות שפע משל עצמן , אין לשכינה שפע משלה , עם זאת היא משמשת מעין כלי , דרכו זורמות האצילויות מן הספירות האחרות אל העולם התחתון . רבגוניות הכוחות הפועלים בשכינה משתקפת במערכת השמות המיוחסים לה , כגון ו שכינה , עטרה , מלכות , שושנה , כלה , אם , אחות , כנסת ישראל של מעלה ועוד ועוד . כללית ניתן לומר , שהמושג "שכינה" מתייחס בבירור לתחום האלוקי עצמו , והוא מציין את המצאותו ונוכחותו הגלוייה או הנסתרת של האל במקום כלשהו . לפי תורת הקבלה נודע לשכינה תפקיד ...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים