הפיקציה המשפטית היא מעין שקר לבן וכשר - שקר שאינו בא להטעות או לרמות , אלא שקר הבא להועיל ולהיטיב . היא מעין טכניקה המניחה קיום עובדה או מצב שאינם קיימים באמת , ומטרתה להשיג תוצאה משפטית רצויה . נמשלו הפיקציות לקביים שעליהם נשענים מחוקקים ושופטים בלכתם בדרכם אל הצדק : מוטב , אמרו , להשען על קביים מלאכותיים , ובלבד שלא למעוד או להתחלק , או להיעצר או שלא להתקדם בדרך . כשמחוקק משתמש בפיקציה , הרי הפיקציה היא נורמטיבית או דוגמטית : עצם סמיכת ידו של המחוקק על שקר עובדתי , הופך שקר זה לאמת מחייבת . אחד ההבדלים העיקריים שבין פיקציות שכאלו ובין מיתוסים , אמונות טפלות והזיות למיניהם הוא שהמחוקק המשתמש בפיקציה יודע היטב שהיא שקר , אפילו אם הוא מציג אותה כאמת ; ואילו המאמינים במיתוסים שכאלה מאמינים שאמת לאמיתה הם , או לפחות חוששים שעלולים הם להיות אמת . יש שהמחוקק מגלה את הפיקציה הנורמטיבית בלשון מפורשת : רואים דבר פלוני כאילו אין הוא פלוני אלא פלמוני ( למשל רואים ילד מאומץ כאילו הוא הילד הטבעי של המאמץ . ( אך יש גם שהפיקציה , בתורת שכזאת , אינה באה לידי ביטוי מפורש אלא נחבאת בלשון החוק - ואנו בפ...
אל הספר