היסטוריונים והוגי דעות יהודיים חשים בדרך כלל שלא בנוח עם האפשרות של שימוש בקונספט של , "סקולריזציה" ככלי לניתוח תהליכי שינוי בחברה היהודית . כשמדובר בחברה היהודית , הם טוענים , נודעת לקונספט של סקולריזציה משמעות שונה מזו שהוא נושא בהתייחסות לתהליכים המתרחשים בתחומי התרבות המערבית ( הנוצרית . ( שכן , היחס לדת בחברה היהודית ה"מסורתית " כלל תמיד תודעת שייכות וסולידריות קבוצתית , שזכתה למעמד מיוחד בחברה הלא יהודית ( הנוצרית או המוסלמית ) ונתמכה ע " י מסורת יהודית שראשיתה עוד בעולם העתיק . מכאן , שהתפוררותה של החברה היהודית "המסורתית " השפיעה לא רק על המוסדות הדתיים , המחשבה הדתית והפולחן הדתי , אלא גם על עצם תודעת ההשתייכות לחברה , או כפי שזה מנוסח בדרך כלל , על התודעה "הלאומית . " ברוח זו ידבר נתן רוטנשטרייך על התהום שנפערה , מן האמנסיפציה ואילך , בין הצד הדוגמטי של היהדות - מכאן , לבין הציבור הממשי הנושא יהדות זו - מכאן , או פשוט : בין היהדות ליהודים , ואילו ההיסטוריון אליעזר שביד יגזור באופן חד-משמעי גזירת בדידות על הפרט היהודי , בהיעדר קולקטיביות יהודית כלשהי . ג ' ורג' פרידמן , הסוציו...
אל הספר