שניאור עינם שלושה מעגלי זהות: יהודי, הומניסט, ציוני מקורותיה של המחשבה החילונית היהודית במאה ה-20

העם היהודי מצוי במשבר-זהות ארוך , ממושך ועמוק מזה מאה ושמונים שנה . משבר זה מאיים על קיומנו . למעשה , מדי יום יש פחות יהודים בעולם . ולא מפני שהורגים בהם , חלילה , ולא מפני שרודפים אותם - אלא משום שהשתייכות זו לעם היהודי שוב אינה אומרת להם כל דבר משמעותי . אין הם מתכחשים למוצאם , אינם בושים בו ואינם מסתירים אותו : למוצא זה אין עוד משמעות קונקרטית כלשהי בחייהם . בחברה פתוחה וחופשית , שאינה בודקת השכם והערב בציציותיו של האדם במצב שהאדם עצמו מנוכר לרגש דתי-רליגיוזי , ו"מות האלוהים" עבורו הוא עובדה מוגמרת ( שאפשר אולי להצטער עליה , אך אי-אפשר לשנותה , ( הקשר שלו לקהילה היהודית-הדתית ( או הפסבדו-דתית ) מתרופף והולך . זאת ועוד : ידיעתו את התרבות העברית מעטה ביותר , אם בכלל , אך לעומת זאת הוא ידען לא-מבוטל בתרבות המערבית בכלל , ובתרבות הספציפית של החברה בתוכה הוא חי - בפרט . אך טבעי , איפוא , שהוא פונה לחברה הכללית , לאותו חלק ממנה שאף הוא אבד לו אלוהיו , וחווה את הווייתו כחלק מן התרבות המערבית הכוללת , באמצעות תרבותו המקומית הספציפית . בתוך חברה זו הוא נטמע והותך . זה מצבו של חלק ניכר מצעירי...  אל הספר
כתר ספרים (2005) בע"מ

ספריית היהדות החילונית