המבוכה שהביאה את דוד בן-גוריון לשאול מאת "חכמי ישראל" את שאלתו המפורסמת בדבר יהדותן של נשים נכריות וילדיהן שעלו ארצה ישראל עם בעליהן היהודיים , הוסרה רשמית מעל הפרק שעה שהכנסת תיקנה את רווק השבות ואת חוק מרשם התושבים וזיכתה אותנו בהגדרת של . "יהודי" עתה כתוב וחקוק הוא , שיהודי הוא אדם שנולד לאם יהודיה או שנתגייר , והוא אינו בן דת אחרת . אולי כמחוה למי אשר מבחן הלכתי זה לזרא בעיניו , ראה המחוקק להעניק את הסמכויות של "יהודי " לפי חוק השבות גם לילד ולנכד של יהודי , לבן-זוג של יהודי ושל בןזוג של ילד ושל נכד של יהודי , להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון , ואין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות השבות עודו בחיים אם לאו ואם בעצמו עלה ארצה או לאו ( חוק השבות , תיקון מס ' , 2 תש " ל 970 ו . ( השאלה מי הוא יהודי תיפתר להבא על-פי החוק , ובחינת המצב המשפטי הקיים בישראל אינה פתוחה לויכוח - כשם שאינה פתוח לויכוח על-פי ההלכה ( ראה משנה קידושין ג , י"ב . ( אבל גם איש המשפט הישראלי - ולא רק הוא בלבד - חייב להגות בשאלה זו אף לאחר תיקון החוק , לא על מנת לחזור על המשפט המצוי , כי אם על מנת לגלות ולקד...
אל הספר