כדי להדגים באופן מידי את ההבדל האונטולוגי-טקסטואלי הגורר אחריו את התוכן והסגנון ולא להפך , נתייחס לעיבוד של עגנון לטקסט שנכתב על ידי אז"ר הוא אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ( רוסיה הלבנה . ( 1854-1945 אז"ר נמנה על סופרי ' המהלך החדש' שספרותם מהוה שלב ביניים בין ספרות ההשכלה לספרות העברית החדשה . " שלב ספרותי זה שאין בו לא מרעמי התותחים של תקופת ההשכלה כנגד אשיות הדת , ולא מן הנאמנות היראית אליהן , וסופריה משתמשים בשני העולמות כדי לתאר עניינים אוניברסליים המצויים בשניהם , מהוה מסגרת אידיאלית כדי לראות כיצד הפניה של יצירת עגנון מהעולם הספרותי של ימיו ושקדם לו אינה קשורה בתוכן או באידיאולוגיה זו או אחרת , אלא ברובד האונטולוגי של כלי המחשבה וקיבולי הדעת המעצבים את הטקסט . עיבוד זה של עגנון משקף שלב מתקדם בהתפתחות יצירתו לקראת המודל המדרשי , ולכן הוא מורכב וקשה לשחזור כמו בטקסטים של חז"ל . מכל מקום , בחרנו בו כפתיחה לדיון בנקודת הראשית של היצירה העגנונית כיון שאין הוא מאיר אותה מן הצד הכליוני ביחסה לעולם ההשכלה והיראי אותם היא עזבה , אלא מצידה האונטולוגי . דהיינו , הטרנספורמציה האונטולוגיה שעובר ...
אל הספר