אם להתחשב בדברי עגנון על עצמו נראה שלא החשיב כלל את אותם 'סיפורים קלים' שפרסם 'בלה"ק ובעברי טייטש' מעצמי' ) אל עצמי' . ( 7 עגנון סבר כי רק כאשר זכה לעלות לארץ ישראל פרסם את מיטב סיפוריו וקבל את ההשגה כפי שיעורו . גם בהשקפה לאחור לא נהג חסד עם כתבים אלו : 'באותה שעה נסתלק ממני כח הדמיון ולא ראיתי שהוא השיר שכתבתי אני וזה שמי שחתום עליו . ואלמלא חוש המציאות שהעמידני על הדבר הייתי מניח את הגליון בלא שימת לב' ( שם . ( 357 יש מי שהבין מציטוט זה את ההפך , שהוא הראיה לכך כי עגנון ראה בעין טובה את כתביו הראשונים , לפחות לגבי השיר העברי שכתב 'גיבור 30 " , 'קטן המשמש לו מאוחר יותר בסיס לעיבודים ספרותיים . 300 הבנה זו של דברי עגנון מסתמכת הן על ההקשר המתאר את הרגשת הנער שכתב את 'גיבור קטן' הוא טשאטשקעס הצעיר , הן על דברי הניחומים בהמשך הקטע : ' מה שעשה בי לבי עם קריאת השיר שבהמצפה לא עשה כן בשום ספר שהוצאתי בששים שנה' . ( 358 ) אמנם , עיון חוזר בדברי עגנון שם מציג קרע עמוק בין עגנון ובין כתבי טשאטשקעס הצעיר . בין ביחס לכתבים שפורסמו לפני 'גיבור . 'קטן 'קודם לשיר זה פרסמתי בדפוס בלדה בלשון יהודית ...
אל הספר