כשבאנו להניח ידינו ממעשה הדיסקורס ומהכשרת שטח חדש לקימומו , באה והתייצבה לפנינו לשונה של יצירת עגנון כמדיום ראשוני קדם-מדעי למפגש עם יצירת עגנון , אשר מציאותה קודמת לידיעתה . " מציאות זו משמעה שכאשר האמון על ספרות חז '' ל קורא ביצירות עגנון הבשלות נדמה לו שהוא מצוי בטקסטים של חז '' ל - התנאיים והאמוראיים . וכבר צווחו בעלי הלשון על הרגשות מעין אלו ואמרו : אין מביאין ראיה מן ההרגשה . וכך כותב רבין : 'הסתכלותי אני שיכנעה אותי , שהקורא 'הנורמלי' מזהה את הכתוב כסגנון חז '' ל , על פי סימני היכר מועטים ושטחיים ... על פי דרך פשטנית זו רואה הקהל הרחב כיום את לשונו של עגנון כסוג של אותו 'סגנון חז '' , 'ל אף על פי שיש הבדל מהותי בין לשון המשנה או הברייתות , ובין גילגולה המאוחר של זו בסיפורים העממיים המשמשים 'מקור' עיקרי ללשונו של " * . 'עגנון 'אף-על-פי שמקור ההשראה הלשונית שלו אינו לשון חז '' ל כשלעצמה , אלא גילגולה המאוחר של זו בלשון הספרות החסידית של המאה השמונה עשרה והתשע עשרה , מזהים את לשונו - מכיון שלשון החסידות אינה קיימת בתודעתנו כ'מקור' נפרד - עם לשון " . 'ל"חז על אף כל זאת קם חוקר לשון ...
אל הספר