כדי לפתוח לדיון את הנחות היסוד והאמונות שרווחו בחקר עגנון , כי כל הקשור בטקסטים מקודשים הוא בהכרח מנוגד לאקזיסטנציאלי ולאימפרסיוניסטי , ומשתייך לגן עדן של התמימים ומצדיקי הדין , נציג כאן דמויות מקראיות ותלמודיות כפי שהן משתקפות אלינו מספרות חז"ל , 86 ונראה האם הדיכוטומיה האפיסטמולוגית של 'ספקןמאמיך כלל רלוונטית לגביהן . יונה אם נתבונן בדמותו של יונה בן אמיתי בפרושה המדרשי , נראה שלא יהיה קל למקמה דווקא בתחומו של המאמין התם , הצייתן . בעיון צמוד במקרא , בפרשנות המדרש ובאגדה אנו מוצאים את דברי רבי נתן : 'רבי נתן אומר לא הלך יונה אלא לאבד עצמו בים שנאמר ויאמר אליהם שאוני והטילוני אל הים' ( מכילתא דרבי ישמעאל , דפסחא , א , . ( 4 יונה מסרב עד מוות להיענות לציווי האלוהי והוא הולך לאבד את עצמו בים . אם הולכים בעקבות חז"ל אל המקרא אנו רואים שיונה עקבי בסירובו , ואף תפילתו , שהיו שפרשוה כתשובה וכחרטה על הבריחה , מבטאת את ההתחזקות בדעתו . כשמצרפים גם את פרשנות התלמוד הירושלמי לפיה 'אמר רבי שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי 88 'נינוה אנו נרמזים למחלוקתו של יונה על דרכי ההנהגה האלוהית בעולם . ...
אל הספר