האוריינות , Literacy בלעז , עומדת ביסוד השיח החינוכי והתרבותי של ישראל מאז שנות השמונים של המאה העשרים . משמעה הבסיסי ביותר הוא היכולת להשתמש בשפה הכתובה והמדוברת ברמה נאותה של הבנה . משמעה הרחב כיותר הוא התמצאות של האדם המשכיל במגוון של נושאים ותחומים המאפשרת לו להשתתף באופן מושכל וביקורתי בשיח וכמעשה של מעגלי החברה והתרבות , וכן להפיק משמעות מהתנסויותיו , להרחיב את דעתו , לבטאה בבהירות , ולהשתמש בה ביעילות להגשמת יעדים עיוניים ומעשיים . בימינו חדר מושג האוריינות גם לרובד ביניים של כישורים בתחומים מוגדרים של עיסוקים חברתיים ותרבותיים , כגון : אוריינות מחשב , אוריינות מדיה , אוריינות מדעית , אוריינות משפטית , אוריינות מוסרית ואוריינות אסתטית . ברובר זה משמעותה של אוריינות היא היכולת להתמצא בידע תוכני ומיומנותי המאפשר רמה נאותה של הבנה ותפקוד בתחום מוגדר כלשהו של התרבות והחברה . יש לציין , ש"הבנה , "נאותה כאותו רובד ביניים , אינה בבחינת משהו מופשט , מוחלט או נצחי , אלא יכולת הבנה ותפקוד המוערכת בהקשר קונקרטי של מצב הידע בתקופה ובחברה נתונה .
אל הספר