הפעילות הכלכלית בגואנגדונג מתרחשת , בחלקה הגדול , מאחורי מסך של סודיות . למרות היקפה הענקי במחוז הזה , רק עיתונאים זרים ספורים נמצאים שם דרך קבע . הממשלה הסינית משגיחה בשבע עיניים על עיתונאים בינלאומיים השוהים בהונג קונג . העיתונאים הזרים היושבים במושבה הבריטית לשעבר שהוחזרה לסין ב , 1997 אבל מנוהלת עכשיו כאזור ממשל מיוחד , חייבים להגיש בקשה לקבלת אשרה מיוחדת אם ברצונם לבקר בשטחי סין רבתי . כחלק מהבקשה , על העיתונאים להמציא מכתבי הזמנה מהאנשים שהם מבקשים לראיין . הנוהל הזה מבטיח שלא רבים בסין ידברו אי פעם עם עיתונאי זר מהונג קונג . הבקשה שלי לכסות כעיתונאית כנס עובדים בגואנגדונג נדחתה , והכנס בוטל . אדם , שלפי עדותו היה מרגל לשעבר בשירות צבא השחרור העממי של סין , פנה אלי כשהייתי בדרום סין , והציע להסיע אותי ולהראות לי את האזור . לעתים , בעת ראיונות שקיימתי , ישב לצדי פקיד ממשלתי . בגלל החוויות האלו , פרשתי בראשית שנת 2006 מהעיתונאות לזמן מה . לקחתי חופשה ללא תשלום מה"פיננשיאל , "טיימס והתקבלתי במעמד של עמית אורח לאוניברסיטת הונג קונג , למכון לאסטרטגיית כלכלה ומנהל עסקים . אהיה תמיד אס...
אל הספר