בינתיים הל ך וגדל פרסומה של ירושלים כעיר מקודשת . שמועות על מעשי נסים שהתחוללו בה נפוצו בכל מקום וזכו באמונם של הנוצרים ברחבי הקיסרות . זרם עולי הרגל אליה גבר , ומהם שהשתקעו בה . בין הבאים היו כאלה העתידים לתפוס מקום מרכזי במינהל הכנסייתי בארץ ישראל . כזה היה , למשל , פורפיריוט , שהגיע ארצה כעולה רגל מתסלוניקה שבצפון יוון והיה לימים הבישוף של עזה , וכזה היה פטרוס מאיבריה , היא גרוזיה של ימינו , שהיה לימים הבישוף של מיומאס , עיר הנמל של עזה . אחרים בחרו כאמור שלא להגביר את מעורבותם בעולם הגשמי והעדיפו להתבודד במדבר יהודה ולחיות שם חיי פרישות . מהם שחיו בקהילות נזירים שקיימו חיי שותפות במקום , במסגרת שנקראה קוינוביון ( ביוונית = חיי שותפות . ( מהם שחיו בבדידות מוחלטת במערות במדבר ( לאורות , ( כשהם מתכנסים במקום מרכזי רק בעתות חג ומועד , לקיום טקסי הדת . במחצית הראשונה של המאה החמישית הלכה והתהוותה ברית בין קהילת נזירי מדבר יהודה לבין הבישוף של ירושלים , יובנאליס . הלה סטה מהקו שהתוו קודמיו ובעיקר קירילוס , ואף הרחיק לכת ממנו בנכונותו לשעבד את עקרונות האמונה לפוליטיקה כנסייתית . מטרתו העי...
אל הספר