לצד מפעלי הבנייה של הורדוס נמצאו בירושלים שרידים רבים אחרים ובהם מבני מגורים , קברים , מקוואות וממצאים אמנותיים ואפיגרפיים ( כתובות . ( כולם מעידים על עושרה של העיר ותפארתה , כמו גם על השפעת העולם ההלניסטי רומי , שגברה ביתר שאת בימי הורדוס . חצרו החדורה ברוח היוונות , יועציו הנוכרים , השימוש בשמות יווניים , החינוך היווני שניתן לבניו ברומא וסגנון הבניינים שנבנו בימיו , אינם אלא דוגמאות מעטות לנטיותו לדבוק בתרבות היוונית רומית , שלא נפלה מנאמנותו לסדריה המדיניים . מאידך , הורדוס הציב סייגים ברורים להשפעות מבחוץ . הוא נמנע בעקביות מלהשתמש באמנות הדמות על גבי המטבעות שטבע ובבנייני ציבור שבנה , ואף בחייו הפרטיים נהג באותה מידה של זהירות ; באף אחד מארמונותיו לא נמצא זכר לתאור דמות אדם או בעל חיים , או כל סימן אחר לעבודה זרה . מקדשים שנבנו באותם הימים כדי להדר ול קלס את הקיסר , הוקמו עבור האוכלוסיה הנוכרית בלבד ( כגון בסבסטי ובקיסריה . ( גם לגבי נישואי התערובת נהג הורדוס בקפדנות ובשמרנות . כאשר ביקשה בת משפחתו להינשא לנוכרי , הוא דרש בתוקף למול את החתן המיועד . אפילו אחותו שלומית לא הצליחה לש...
אל הספר