מוסד נוסף בירושלים של המאה הראשונה לסה"נ היתה הסנהדרין , שאופיה ותפקידיה נחקרו רבות בשל החשיבות המיוחסת לה כמוסד דתי מדיני עליון , ובשל התאורים השונים והסותרים אודותיה במקורות . ספרות חז"ל מתארת את הסנהדרין כגוף עצמאי , שהונהג בידי הפרושים , הורה הלכה על פי השקפתם ועסק בתחומים נרחבים ביותר , לרבות עניינים מדיניים ודתיים . לעומת זאת , בכתבי יוסף בן מתתיהו ובברית החדשה , הסנהדרין מצטיירת כגוף פוליטי בעיקרו , שנשלט בידי הורדוס או הכוהן הגדול , עם הרכב אחר , מעמד שונה והלכות אחרות מאלה המיוחסות למוסד זה בספרות חז"ל . הצעות רבות הוצעו ליישוב סתירות אלו . יש שסמכו את ידיהם על סוג אחד של מקורות וביטלו את האחר , בהיותו בלתי מהימן . לפי דעה אחרת , המקורות מתייחסים לתקופות שונות . לפי גישה זו משקפת ספרות חז"ל את תקופת החשמונאים , ודברי יוסף בן מתתיהו והברית החדשה - את תקופת הורדוס והמאה הראשונה לסה"נ . רבים אחרים סברו , שהמקורות מתייחסים למוסדות שונים שנתקיימו בעת ובעונה אחת . דעה אחת גורסת , שלמעשה היו שתי סנהדראות - אחת פוליטית , לשיטת יוסף בן מתתיהו והברית החדשה , והאחרת דתית , לשיטת חז"ל . א...
אל הספר