לאחר מותו של אגריפס היתה ירושלים שוב כפופה לשלטון הנציבים . יוסף בן מתתיהו מניח , שההחלטה לשים קץ לשלטון בית הורדוס נפלה ברומא בשל התנגדותם של יועצי הקיסר קלאודיוס לאגריפס השני , שהיה בעיניהם צעיר מליטול על שכמו אחריות מעין זו . אפשר , עם זאת , שההתנגדות היתה נעוצה גם בכמה ממעשי אביו ( כגון בניית החומה השלישית בירושלים וכינוס המלכים החוסים , ( שלהם התנגדו הרומאים בתקיפות . השנים הראשונות לשלטון הנציבים אופיינו בכמה ארועים , שהיה בהם אות מבשר רעות ואזהרה מפני הבאות . בתחילה נראה היה שהשלטון הרומי הוא החלטי ויעיל . הנציבים פאדוס 46-44 ) לסה"נ ) ואחריו טיבריוס אלכסנדר 48-46 ) לסה"נ , ( אחיינו של הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני , החזיקו , כנראה , היטב ברסן השלטון . מתקופת כהונתו של טיבריוס אלכסנדר ידוע לנו על צליבתם של יעקב ושמעון בני יהודה הגלילי , וכן על הרעב הכבד ששרר אז . הרעב הוקל במידה רבה הודות לנדיבותה של הלני מלכת חדייב , ששהתה בירושלים באותה תקופה . היא תרמה סכומים נכבדים לנצרכים , וכן יבאה למען העם חיטה ממצרים ודבלים מקפריסין . בארבע השנים הראשונות לשלטון הנציבים 48-44 ) לסה"נ...
אל הספר