לאחר מותו של הורדוס , פרץ מרד גלוי . יוסף בן מתתיהו מספר , שגם מעשי האכזריות של הרומאים , שבאו לידי ביטוי , למשל , בפעולותיו של המפקד סבינוס , שניסה להשתלט על אוצרות המלך בירושלים ולהחרימם , תרמו להחרפת המצב . לכך הצטרפה אכזריותו של ארכילאוס , ששילח את צבאו להרוג בעם . מאורעות הדמים בירושלים בחג הפסח ובשבועות בשנת 4 לפסה"נ , הביאו לשורה של התקוממויות . לעומת זאת , השומרון , שבו כמעט ולא היו יהודים , נותר שקט וכגמול על כך זכו תושביו בהנחה של רבע מן המסים . תגובת רומא על המרידות לא איחרה לבוא . וארוס אסף את לגיונותיו בסוריה , בנוסף לחיל פרשים וכוחות עזר , ותצעידם דרומה לכיוון עכו , שם תוגברו בחיילים נבטים . חלק אחר של הצבא כבש את ציפורי ושרף אותה , בעוד שעיקר החיל פנה לעבר שומרון ובהמשך העלה באש את אמאוס . כנקמה על הרג החיילים הרומיים , ומתוך שנאתם ליהודים , הרסו החיילים הנבטים בדרכם כמה כפרים , ובעקבות זאת פוטרו מן הצבא על ידי וארוס . לעומת פעולות אלה , נודעת משמעות מיוחדת לעובדה שירושלים לא נפגעה על ידי כוחותיו של וארוס . מסופר כי התושבים קידמו את פניו והתנערו מן המהומות . הרומאים סרקו...
אל הספר