מנקודת מבט רומית , היתה עלייתו של הורדוס לשלטון בירושלים בשנת , 37 חוליה נוספת בשרשרת המלכים ה"ווסאלים" שלה במזרח . מנקודת מבט יהודית , היא ציינה את סיומה של תקופת המעבר , שבה עמדה שושלת אנטיפטרוס נגד שושלת בית חשמונאי , ולבסוף אף הביאה לשקיעתה . גם לאחר כיבוש ירושלים בשנת 37 לפסה"נ , נאלץ הורדוס להתמודד עם קשיים רבים . הוא ירש עיר מפורדת , ומיהר לדכא את מתנגדיו ביד רמה . ארבעים וחמישה מתומכיו העיקריים של אנטיגונוס הוצאו להורג , ואחרים נאלצו לברוח . הוא החרים את רכושם של עשירי ירושלים כדי לשלם את חובותיו לרומא ולצבאו . לאחר שביסס את קשריו עם ענף אחד של שושלת בית חשמונאי על ידי נישואיו למרים , בתו של אלכסנדר בן אריסטובולוס , ניסה הורדוס להוסיף ולחזק קשרים אלה בהחזירו את הורקנוס השני מגלותו בבבל , ואף הציע לו מעמד וכבוד . יוסף בן מתתיהו טוען , עם זאת , שהורדוס קירב אליו את הורקנוס מתוך יראה וחשש , יותר מאשר מתוך יחס של כבוד , שכן בדרך זו יכול היה לפקח על מעשיו ולסלקו מדרכו בעת הצורך . התמונות שמקורן בדגם שבמלון הולילנר מצוינות להלן בכוכבית (*) בשנים שלאחר עלייתו לשלטון , ביצר הורדוס את ש...
אל הספר