רק אחוז קטן מהאוכלוסיה השתייך לכתות המאורגנות שהיו בירושלים בימי החשמונאים . היו ודאי יהודים רבים שהושפעו בדרך זו או אחרת מכתות אלו , אך רק מעטים הצטרפו אליהן כחברים מן המניין , ומשום כך לא רבים קיבלו על עצמם את חובות הכת . רוב העם בתקופה זו נמנה עם הקבוצה המעורפלת הקרויה "עמי הארץ" - מונח בספרות חז"ל שהתייחס לכל אלה שאינם פרושים , לפי אחת הדעות , מסורת חז"ל , כפי שהיא באה לידי ביטוי במקורות שלאחר החורבן , משקפת את אורח החיים המקובל על רוב העם עוד בימי בית שני . תפיסה זו היא רומנטית בעיקרה : מסורת פרושית חז"לית הפכה לנורמה מוסכמת ומקובלת על העם רק מאות שנים מאוחר יותר , והתהליך הושלם רק בראשית ימי הביניים . מה היה נוסח היהדות שהכיר רוב העם ועל פי איזו תפיסה דתית הוא חי בימי החשמונאים ? מה היו אמונותיו , דעותיו ומנהגיו הלכה למעשה ? רק מעט ידוע לנו על חיי הרוח של המוני העם בתקופה זו . המקורות שבידינו מתמקדים כמעט כולם בכתות השונות , שהשפעתן על הרוב התנדנדה מעת לעת בהתאם לתמורות המדיניות ולתנאים החברתיים תרבותיים המשתנים . בכל זאת , ננסה לשרטט כמה מקווי היסוד של העולם היהודי בירושלים בתקו...
אל הספר