לצד המקדש עצמו , היוו הכתות השונות מסגרות דתיות מוכרות בתקופה זו . המונח " כת" דורש הבהרה . שורשו בנצרות והוא מתייחס לקבוצה שנטשה את כנסיית האם כמחאה אידיאולוגית . האיסיים הם אולי הקבוצה היהודית המתאימה ביותר להגדרה זו בתקופה הנדונה . הפרושים , הצדוקים , החסידים מימי יהודה המקבי ואחרים , לעומת זאת , פעלו לרוב במסגרת העיר ירושלים ולאו דווקא בניגוד לממסד דתי כלשהו . אולם , מונח זה הוא שכיח ביותר בעולם המחקר ונשתמש בו במובן של קבוצות דתיות מוגדרות בתקופה זו . אין במקורותינו כל איזכור של קבוצות דתיות מאורגנות עד המאה השניה לפסה"נ . אולם עם עליית החשמונאים , נשתנתה התמונה בצורה דרמטית . שלוש הכתות הנזכרות במפורש על ידי יוסף בן מתתיהו - הפרושים , הצדוקים והאיסיים - הופיעו אז לראשונה , והתארגנו , כנראה , באמצע המאה השניה לפסה"נ . המקורות שברשותנו - ספרותיים וארכיאולוגיים כאחד - מצביעים על הופעת הכתות דווקא בתקופה זו . הממצאים הקדומים ביותר מקומראן מתוארכים לשנים 130-140 לפסה"נ בערך , ולפי מקורות חז"ל , הופיעו הפרושים הראשונים ( זאת אומרת , הראשון שבחמשת הזוגות ) ב 150-160 לפסה"נ , וכמוהם גם ...
אל הספר