א. ההיבט המדיני־דתי

עם כינונה של מדינת החשמונאים , ידעה ירושלים שלב חדש בתולדותיה . מעיר מקדש צנועה ובירה של מחוז קטן ומבודד , היתה ירושלים מרכז לממלכה גדלה ומתרחבת והדבר בא לביטוי מיידי בממדי העיר . כזכור , מראשית תקופת בית שני , במאה השישית לפסה"נ , תפסה ירושלים שטח קטן שכלל את עיר דוד ואת אזור הר הבית בלבד , שהשתרע על כ 150-120 דונם , ואוכלוסייתה מנתה כ 6 , 000-5 , 000 תושבים . מצב זה נמשך קרוב ל 400 שנים 140-540 ) לפסה"נ בערך . ( אולם בתקופה הקצרה של שלטון החשמונאים , גדלה ירושלים פי ארבע או חמש והתפשטה לכדי 650-600 דונם , ומספר תושביה הגיע ל . 32 , 500-30 , 000 חומת העיר הקיפה עתה את כל הגבעה המערבית ( הר ציון , ( עד מצודת דוד ( שער יפו ) של ימינו . שרידי החומה הראשונה נחשפו ברובע היהודי שבעיר העתיקה , במצודה עצמה ובמורדות הר ציון ובמדרון המזרחי של עיר דוד . במקומות רבים המשיכה החומה את תוואי הביצור הישראלי מימי בית ראשון , שהבנאים החשמונאים היו מודעים לקיומו וכללו חלקים ממנו בביצוריהם . דוגמא לכך נמצאה בחפירות אביגד ברובע היהודי , שם נחשף מגדל חשמונאי , שהוצמד למגדל מתקופת בית ראשון . קשה לתארך ...  אל הספר