מאה השנים האחרונות של התקופה הפרסית לוטות בערפל . המקורות המתייחסים לארועי התקופה או לאישים שעמדו בראש החברה הירושלמית מעטים ביותר . ירושלים השתרעה בתקופה הפרסית על הרכס המזרחי של עיר דוד , כולל חל ק מהר הבית מימי הורדוס . חלק ניכר משטח העיר , שהשתרע על כ 130-120 דונם , נחשב כתחום בית המקדש . אין ספק שבין המאה השישית ועד לסוף המאה החמישית ( תקופת עזרא ונחמיה ) גדלה העיר בהיקפה ומעל לכל בצפיפות אוכלוסייתה . היא מנתה , ככל הנראה , לקראת סוף התקופה , כ 5 , 000-3 , 000 נפש . פחוות יהוד היתה מחולקת לחמישה פלכים ( רי רשימה בספר נחמיה ג : ( מצפה , בית הכרם , בית צור , קעילה וירושלים . אין ספק שירושלים שימשה כעיר ראשה באותם הימים לפחווה קטנה זו . באשר לשטחה , קיימת אי בהירות מסוימת . ספרי עזרא ונחמיה מוסרים לנו לא פחות מחמש רשימות של אנשים וישוביהם . יש הבדלים רבים בין רשימות האנשים ומקומות מגוריהם והתמונה , על כן , איננה ברורה לגבי שטח הפחווה . אולם הממצא הארכיאולוגי מצביע על פתרון אפשרי . באזור יהודה נתגלו טביעות חותם ומטבעות רבים . ניתן לקשר עדות זו למינהל המקומי , המשקפת , כנראה , את תחו...
אל הספר