בשנת 539 לפסה"נ כבש כורש מלך פרס את בבל , והאימפריה הפרסית היתה לגדולה בממלכות שקמו עד אז בעולם העתיק . בשנת מלכותו הראשונה התיר כורש ליהודים לשוב לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש ( עז' א , א-ד . ( הוא גם החזיר את כלי המקדש שנשדדו על ידי נבוכדנצר והועברו לבבל לאחר חורבן הבית , והתיר ליהודים שנשארו בבבל לשלוח לירושלים כסף וזהב . מחווה זו לא נעשתה רק כלפי עם ישראל . בתעודה באכדית המכונה "גליל , "כורש הכריז המלך גם על שיקום מקדשים וערים קדושות אחרות והחזרת התושבים לארצותיהם . ממצרים אנו שומעים על תמיכת השלטון הפרסי בשיקום מקדשים , במימון הפולחן המקומי , בהקמת מנהיגות כוהנית ובהעמדת חוקי האבות במקום מרכזי בחברה . מדיניותו הליברלית של כורש מסמנת התייחסות חדשה כלפי עמים נכבשים . קודם לכן דגלו ממלכות אשור ובבל במדיניות של הפרדה , דיכוי והגליה , שלוותה בחילופי אוכלוסין . כך היה הדבר לאחר כיבוש שומרון בשנת 722 ובאופן חלקי לאחר חורבן ירושלים בשנת . 586 אז הוגלו ( או נמלטו ) רבים מן התושבים , מבלי שבני עמים זרים הובאו להתיישב בירושלים במקומם . בעיר נותר על כן חלל עד לבואם של שבי ציון . השלום ששר...
אל הספר