הטוען שהעולם הקיים הוא הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים מטיל על עצמו את המשימה להסביר את מציאות הרע גם בעולם הטוב ביותר הזה . זוהי הבעיר . של ה'תיא 1 . 'דיציאה בבעיה זו נאבקו כבר אנשי הסטואה , ודבריהם שימשו יסוד לדיוניהם של הפילוסופים המאוחרים ( אצלנו דנו סעדיה גאון והרמב"ם בשאלה זו . ( בשביל לייבניץ מקבלת הבעיה הזאת חשיבות מיוחדת . לייבניץ מוכיח על יסוד עקרון הטעם המספיק , שעולמנו הוא הטוב מכל העולמות האפשריים בתוקף העובדה שאלוהים , בורא העולם , הוא העצם השלם , הטוב , הכול יכול והיודע הכול , ואילו היתה קיימת אפשרות לברוא עולם מושלם יותר , הרי האל היה יודע זאת והיה רוצה בקיומו של עולם שכולו טוב , ומכיוון שיכולתו היא בלתי מוגבלת הרי היה לאל ידו להוציא לפועל רצייתו זו ; אם בכל זאת ברא את העולם כפי שהוא , שמע מינה' כי עולמנו זד . הוא העולם הטוב ביותר . אמרו עליו על לייבניץ , כי התכונה האופיינית באישיותו היתה שאיפת הפיוס ויישור ההדורים . הוא שאף להשלים בין הכנסייה הקאתולית לפרו טםטאנטית , שאף לסובלנות בכנסייה הנוצרית , וסבור היד . ששיטתו תואמת את עקרונות האמונה בכל ענפיה של הכנסייה הנוצ...
אל הספר