כל ההיפעלויות יש להן סיבה . גם כאן , כמו במקרה של ה'אני' אין יום מהסם להשתמש במושג הסיבה שאותו ביטלה ביקורתו העיונית . הסיבות של ההיפעלויות הם רשמים ואידיאות , ולא 'טבע האדם' כשלעצמו , אלא טבע האדם הוא כזה , שאנו כולנו מתנסים בהיפעלויות מסוימות כשאנו נמצאים במסיבות מסוימות , כלומר נוכח רשמים ואידיאות מסוימים . וקיים כאן קשר חוקי . אצל כל העמים ובכל הזמנים מולידים' למשל , עצמים מסוימים יהירות ושפלות רוח וכשם שהרשמים והמושגים קשורים ביניהם על פי חוקי האסוציאציה ( ראה לעיל , ( כך חלים חוקים אלה גם על ההיפעלויות . כשנוצרת היפעלות מסוימת' באה אחריה היפעלות אחרת באופן חוקי . כך קשורים ביניהם אכזבה , צער , רוגז , קנאה , רשעות , או : שמחה , אהבה , נדיבות , חמלה , אומץ לב' יהירות . חוקי הסמיכות פועלים גם בכיוון זה , שאנו מעבירים את ההיפעלות מעצם אחד אל עצמים אחרים הקשורים אתו על פי חוקי הסמיכות . אנו אוהבים , למשל , תכונה מסוימת ומעבירים את אהבתנו על נושא התכונה . העובדה הפסיכולוגית הראשונית , אשר עליה עומד יום , היא שגורמים מסוימים מולידים מטבעם תענוג או כאב , ולפי חוקי האהדה , לפי שוויון הטבע...
אל הספר