לעומת זד , נראית לנו תורתו של מאלבראנש על התבונה האחת המקיפה את כל החושבים ( בני אדם , מלאכים , אלוהים ) לכלל אחדות אחת כאחת התורות העמוקות והפוריות ביותר . אנו יכולים לנסח כיום את משנתו של מאלבראנש בסוגיה זו כך : חשיבתו של האדם אף על פי שהיא נעשית בעזרת מוחו אינה מעשה סובייקטיבי . אילו היתד , מעשה סובייקטיבי , אי אפשר היה להסביר כיצד אפשרי שבני אדם מבינים זה את זה' מתווכחים זה עם זה ונאבקים זה עם זה על האמת המוסרית והעיונית האחת . רק על ידי הנחת תבונה אחת , שכולנו יש לנו חלק בה והמחייבת את כולנו , קיימת האפשרות של חברה אחת המקיפה את כולנו . ללא תבונה אחת זו היתד . האנושות מתפוררת לפרודות פרודות , ללא תקשורת בין האטומים האלה . במשנתו זו על התבונה האחת שכולנו לוקחים חלק בה הרי מאלבראנש הוא יורשה של מסורת פילוסופית גדולה' ויחד עם זה הוא אבי ה של תנועה פילוסופית כבירה עד היום הזה . כאן יכולים אנו רק לציין תמרורים עיקריים בדרך זו של התפתחות העיון הפילוסופי . שהוא משותף לכל החושבים ושהתקשרותו עם האני הפרטי היא רק חיצונית ומקרית ( תיאור קאסירר . ( קאםירר מתאר גם את המניעים , אשר הניעו ה 1 גי...
אל הספר