בלי להזכיר את תורתו של גוילינקס פיתח באותו זמן ניקול מאלבראנש גם הוא את תורת ההזדמנות מתוך נקודת מוצא קארטזיאנית . מאלבראנש הצטרף בהיותו צעיר ( בן עשרים ושתיים ) למיסדר של הא 1 ראט 1 ריאנים . חברי המיסדר הזה שאבו את השראתם מתוך כתבי אוגוסטינוס ודרך אוגוסטינוס מכתביו של אפלטון , בניגוד לישועיים אשר השראתם באה מתימאס אקוויאנס ודרכו מאריםטו . בספרו על תולדות האסכולה הקארטזיאנית ( כרך ב , עמ' ( 14 משווה F . Bouillier את יחסי שני המים דרים הקאתוליים האלה ליחסיהם של הפראנציסקאנים והדומיניקאנים בימי הביניים ! ' בעוד האוראטוריאנים היו הנציגים של האידיאליזם , היו הישועיים נציגים של האמפיריזם ; בעוד שהראשונים צידדו באפלטון ובדיקארט , צידדו האחרונים באריסטו ובגאסנדי . בעוד שחברי המנזר האודאטודיאני הורו' יחד עם אוגוםטינוס , שאנו רואים את האמת בתור האלוהות , הורו הישועיים , יחד עם תומאם שאנו רואים את האמת בתור רוחנו' . * ( 1655—1592 ) Pierre Gassendi 3 היה הנציג של האמפיריזם בזמנו של דיקארט . ראה לעיל , עמ' . 178 Frangisque Bouillier , Histoire de la philosophic Cartesienne , 2 vol ., Paris 1854 ....
אל הספר