עמוס דודי צורות במעמדי הפסק בארמית

סוגיית צורות ההפסק ידועה לנו מן העברית המקראית , מלשון חז"ל וממסורות הקריאה של מקורות בתר מקראיים בפי כמה מעדות ישראל . בספרי הדקדוק של העברית המקראית אין נושא זה מתואר בפני עצמו בהרחבה . התיאור מפוזר בדרך כלל בפרקים השונים הדנים במערכות הפועל והשם , והדיון נערך תוך התבוננות בהיקרויותיהן של הצורות ההפסקיות ליד הטעמים השונים , במקום הטעם בתיבה ובשינוי איכותן של התנועות בהברות סגורות סופיות ומצעיות ובהברות פתוחות מלעיליות . בתחום העברית של לשון חז"ל נבדקת מציאותן של צורות הפסקיות במעמדי הפסק ובמעמדי הקשר על פי ניקודן בהברות מלעיליות או על פי כתיבן ( מלא בוי"ו או ביו"ד ) בהברת ע' הפועל בנסיבה מצעית . לבדיקת סוגייתן של הצורות ההפסקיות בארמית יש לייחד את המחקר לתופעות האופייניות ללשון זו . בכמה מספרי הדקדוק לארמית המקראית ולארמית התרגום מופיעים סעיפים אחדים שמתואר בהם ניקודן של הברות סגורות סופיות בתיבות הבאות במעמדי הפסק . בלהגים ארמיים אחדים מתנוונות התנועות השמיות הקצרות o . e'b u , i בהברות שנחתמו עקב נשילת התנועה הסופית הקדומה . אולם העיון במקורות אחדים של הארמית היהודית מעלה , כי לעתי...  אל הספר