תחום פועלי הראייה הוא אחד מן השדות הרחבים והעשירים שבמקרא . בסך הכל מוכרים ממנו עשרה פעלים ברובד זה . יש מהם בעלי תפוצה מרובה : ראה ( כ , ( 1 , 500 הביט ( כ , ( 70 ואחרים מתגלים בהיקרויות בודדות : שגח , ( 3 ) שזף . ( 3 ) אם נשווה לכך את הממצא בלשון חז"ל , נבחין בשינוי לעומת המצוי במקרא , הן במספר הפעלים , והן במידת שימושם ואף במגוון הוראותיהם , וכך נראית התמונה הסכימטית הכללית : כפי שמסתמן מן התרשים לעיל חלו תנודות רבות בשדה סמאנטי זה . בלשון התנאים הוא מידלדל עד כדי מחצית מצד אחד , אך מצד שני עולה בו הפועל החדש , "הסתכל" בלי שנוכל לקבוע לאיזו מטרה מיוחדת נזקקו לו הדוברים בתקופת חז"ל , נוכח השפע הרבגוני , שהעניק לנו המקרא . נוסף להיעלמם של פעלים אחדים , הלכו אחרים ונצטמצמו לכדי היקרויות בודדות , והשדה בלשון חז"ל נותר מצומק . התעצמותו של "הסתכל" לצד , "ראה" שהוא הבולט מבין המקראיים , שנשאר על עמדתו , מוסברת רק בהשפעתה של הארמית , שברוב ניביה נפוץ פועל זה . לא נמצא כלל , שהוא בא לצורך גיוון סמאנטי כלשהו , והוא ממלא את הפונקציה של , "הביט" בעיקר . הארמית היתה אפוא הגורם לזעזועים במערכת ...
אל הספר