מסיבות מגוונות שתוארו לעיל , ראינו באירוע הריסת בניין גימנסיה הרצליה , מונומנט ציוני ולאומי , לטובת הקמת "מגדל שלום מאיר" אירוע יסוד בתולדות העיר תל אביב ובתולדות התכנון העירוני והארכיטקטוני הישראלי . אירוע זה סימן נטישת פרדיגמות היסטוריוציסטיות שמרניות , מודרניסטיות סוציאליסיטיות , לאומיות ומקומיות ואת העדפתם של דפוסים אמריקניים , ליברליים , ספקולטיביים וטכנולוגיים עתידניים . באשר לנסיבות ולמניעים לשינויי פרדיגמות אלה , הם היו שלובים בתהליכי עומק שהתחוללו בזירה הבין לאומית והישראלית לקראת סוף העשור הראשון ושהתבטאו בשינויים אידיאולוגיים , פוליטיים ותרבותיים , לרבות מעבר לדגשים לאומיים וביטחוניים חדשים שהתבססו על חידושים מדעיים ותעשייתיים . ברמה הגיאוגרפית ארכיטקטונית שינוי זה התבטא במעבר מדפוסי יישוב סמי חקלאיים וארכיטקטורה צמודת קרקע לעבר דפוסים עירוניים ליברליים וספקולטיביים הכוללים בנייה גבוהה . תל אביב היתה למובילת תהליכים אלה בזירה הישראלית בשל התנאים הייחודיים שבה : מרכזיותה הגיאוגרפית והעסקית , גודלה העירוני , ההטרוגניות הדמוגרפית האופיינית לה וקיומו של משטר קרקעי עירוני , "חופש...
אל הספר