הרצל מתאר את מדינת היהודים כשייכת למרחב האירופי , "חומת המגן בפני אסיה [ ... ] משמר החלוץ של התרבות בפני . "הברבריות עם זאת עמדותיו של הרצל באשר לדמותה של האדריכלות הציונית ולמקורותיה ה"מזרחיים" היו אמביוולנטיות . ביומניו מתאר הרצל את התעניינותו באדריכלות . אמנם , הוא מציין במקום אחד שהוא מעדיף סגנון אדריכלי אקלקטי אירופי , " גותי , בארוק או , "רוקוקו אך "בית היהודים" בסקיצה ששרבט הוא בניין שסגנונו . "מורי" במקום אחר הגדיר הרצל את ה"סגנון היהודי" כמבטא את "רגש השחרור , עליצות מתונה" ברוח הזמן החדש , תוך התפעלות "טכנופילית" של ממש מחידושים מדעיים וטכנולוגיים ומתרומתם האפשרית ליצירת מגה גאוגרפיה מלאכותית חדשה בארץ ישראל . באשר לעיר ול"עיר , "הגדולה עמדותיו של הרצל שיקפו פסימיות באשר למקומה של העיר כמקום של "התנוונות" ( בהשפעת מקס נורדאו ) ברוח "שלהי , "המאה ואת השפעת הביקורת של מייסדי הסוציולוגיה האורבנית על ה"עיר . "הגדולה אך עמדתו של הרצל איננה חד ערכית גם בהיבט זה , והוא אף מתפעל מן הדינמיות ומהחיוניות של ה"עיר , "הגדולה ובייחוד מערים חדשות "הצומחות כך סתם" בתהליך א היסטורי . ב"אלטנוי...
אל הספר