שירים צבירים ( אקומולאטיבים ) ידועים במסורות עממיות רבות . מתכונת הצבירה ידועה לא רק בשירים , אלא גם בסיפורת העממית ובשירי הילדים . השירים הצבירים במסורת הספרדית יהודית נחקרו באופן מועט יחסית , בעוד רבים הם המחקרים על הרומנסרו והקופלאס . השיר על הזקן והכרמים נחקר על ידי ארמיסטד וסילברמן . הם הצביעו על מקורות השיר ובדקו את השפעתה של מסורת עמי הבלקן על עיצובו . הזמרת הבולגרית אותה הקלטתי , זכרה כי בביתה היו שרים שיר זה בליל הסדר , דבר המתיישב עם שירים צבירים אחרים המבוצעים באותו אירוע — חד גדיא ואחד נזי יודע — וזאת כחלק מהשאיפה להאריך ככל האפשר את ליל הסדר , כמומלץ בהלכה . ואכן , תמליל השיר על הזקן והכרמים דומה לתהלוכת הדמויות בחד 1 גדיא : מופיעים בו המקל המכה , האש השורפת , המים , השור והשוחט * . בשיר שלפנינו שבעה בתים , ולכל בית שלושה חלקים : החלק הראשון פותח ב"היה לי " ... ומציג את הדמות החדשה , החלק השני מיועד להסביר את פעולתה של אותה דמות או חפץ , ולבסוף מופיע מעין פזמון : שני חרוזים המשותפים לכל הבתים . 8 הנושא מקוטלג ברשימת נושאי הסיפורת העממית : And Aame and Stith Thompson , The ...
אל הספר