לשיא יכולתו הרטורית מגיע אלחריזי בחיבור מחברות שכולן שעשועי לשון . הוא חיבר מחברת צימודים , ( 33 ) מחברת דימויים , ( 32 ) איגרת הפוכה , ( 8 ) איגרת שכל מילותיה מכילות את האות רי"ש , ( 11 ) איגרת שאין בה אף אות רי"ש ( 11 ) ושיר בשלוש שפות . ( 11 ) בכל אלה הראה אלחריזי לא רק את יכולותיו הרטוריות המדהימות , אלא גם את עושרה של השפה העברית , שניתן ללהט בה ממש כמו בערבית , כפי שטען בהקדמה לספר ובמחברת הראשונה . צימודים צימודים שלמים הם שימוש בשתי מילים או יותר שכתיבם והגייתם שווה , אך מובנם שונה . 72 זהו קישוט רטורי עתיק יומין ונמצא כבר בתנ"ך . בשירת ימי הביניים , בעקבות השירה הערבית , הרבו להשתמש בצימודים . משוררים שונים יצרו קובצי צימודים ובהם משה אבן עזרא , שהיה הראשון שחיבר ספר כזה . ספרו השפיע על משוררים אחרים כגון אלחריזי , טודרוס אבולעפיה ויוסף בן תנחום הירושלמי . כמו במשלים גם כאן שתי שיטות שיבוץ ; האחת היא שיבוצם של צימודים 71 רצהבי , למקורותיו . 72 כגון "לבנה" ( צבע לבן ) "לבנה" ( ירח ) או "חרס" ( שמש ) ו"חרס" ( מין חמר 73 . ( ליתר פירוט ראו דישון , ערוגות ; דישון , קובצי צימודים ....
אל הספר