עד כה ביססו רבים את חקירת דמותו של אברהם מנקודת המוצא של העקדה . הם למדו ראשית את העקדה ואז השליכו את כניעותו–כביכול של אברהם חזרה על כוליות–אופיו . ואנו מבקשים להפוך את הסדר : קראנו את קורות אברהם צעד אחר צעד , כל פסוק לעצמו , כאילו אין עדיין המשך . ורק עכשיו אנו מגיעים אל העקדה , באים לסיפור זה עם הידע שספגנו עד כה . האם אפשר לקרוא אחרת את הטקסט המקראי , להתנתק מהכריסטולוגיה של העקדה כשלב לקראת הצליבה ? ומה עם נקודות המבט היהודיות ביחס לעקדה ? הרי לרוב , מחז"ל ועד לפרשנים המודרנים , מוצג אברהם כנאמן לחלוטין לאלוהים . רק שבניגוד לדגש הקורבני של הנצרות , העמדה היהודית יכולה אולי להיות מסוכמת בדברי לוינס , שכאשר הוא מבקר את עמדתו של קירקגור על העקדה , מדגיש הוא את תגובתו של אברהם לאלוהים , לאחר המוחלט : " . "הנני כלומר ההיענות מתוך אהבה לאלוהים ( יתר על כן , אצל לוינס הכוח של הסיפור המקראי הוא בניצחון המוסרי על פני העמדה הקורבנית . ( העמדה היהודית של ההיענות אף הוחרפה בתקופות מסוימות על ידי פרשנים מסוימים מתוך זה שהועלתה האפשרות שיצחק עצמו הוקרב ממש לאלוהים , נשחט , או שלפחות אברהם וגם ...
אל הספר