א ה ת לד ת ה מים והא ץ ה אם י ם ע •• ת יהוה א הים א ץ ו מים ( ב , ד . ( כאן מתחיל התיאור השני או המשלים של סיפור הבריאה הראשון . והסתירה כביכול ביניהם , אין משמעה בהכרח שתי אסכולות כותבות , אלא שני אופנים של מכלול סובייקטיבי אחד , ממש כשם שבלא–מודע הפרוידיאני יכולים לשכון שתי אידיאות ( ויותר ) סותרות כביכול , שהן יחד מכלול–הסובייקט , לפי מודל ההיקבעות–יתר . תורת המקורות הפרוטסטנטית תאמר שבפרשה זו מבטאת את עצמה האסכולה היהוויסטית , שהרי הנה בפעם הראשונה מופיע שמו של " יהוה , "אלוהים ומקודם היה רק " . "אלוהים ואנו נציע , גם בעקבות אחרים , ששמו מבטא צד מסוים באלוהות . אלוהים כמילה מסמל אולי יותר את מהותו הראשונית של האל כבורא , ופחות כמעורב במעשי הבריאה אחרי כן כמו אצל ה' אלוהי ישראל . ראו על כך דברי רבי יהודה הלוי ב"כוזרי" וגם דברי רש"י על פסוק זה באומרו : " ה' הוא שמו" ועל א א הים ( א , א ) שה' 10 הוא מידת הדין ואלוהים מידת הרחמים . לעניות דעתנו , המשפט הפותח את הספר א ית א א הים את ה מים ואת הא ץ מבטא את נקודת המבט של . 10 בהקשר לכך כדאי להציג את דברי פרנץ רוזנצווייג , שעמם אנו מסכימים...
אל הספר